לולאת While בשפת PHP

לאחר שלמדנו והבנו איך עובדת לולאת For בשפת PHP, הגיע הזמן ללמוד את המקבילה לה, והיא לולאת While בשפת PHP.

הלולאות הנ"ל דומות מאוד וניתן לעשות את אותם הדברים איתם, ההבדל הוא בעיקר לוגי. פירוש המילה while מאנגלית לעברית הוא "כל עוד", כלומר, כל עוד התנאי מתקיים, תבצע את הפקודות, אם התנאי לא מתקיים, אל תיכנס בכלל לולאה ותמשיך בקוד שכתוב אחרי הלולאה שהוא בכלל לא קשור אליה. בדרך כלל נשתמש בלולאת while כאשר לא נדע מתי תסתיים הלולאה.

תחביר לולאת While

התנאי הלוגי צריך להחזיר לנו True או False, במידה ומוחזר אמת, הקוד שכתוב בגוף הלולאה מתבצע, אחרת (הוחזר שקר) הקוד לא מתבצע. יש לשים לב שיש סוף לתנאי הלוגי, כלומר שיש תנאי עצירה מסויים שימנע מהלולאה להמשיך לרוץ עד אינסוף, לולאות שרצות עד אינסוף נקראות לולאות אינסופיות ועלולות לגרום לתקיעת הדפדפן.

דוגמא לולאה אינסופים מוכרת:

התנאי תמיד יתקיים, true תמיד ישאר true ולעולם לא ישתנה ל false, לכן הלולאה תמיד תרוץ ויודפס לנו הפלט עד שהדפדפן יתקע או משהו יקרוס, אנחנו לא רוצים להגיע לזה לכן נזהר בתנאים שנציב.

תחביר ה while, די דומה ל if, צריך בסך הכל למלא את התנאי, ובעזרת התנאי, הלולאה יודעת אם היא מתקיימת או לא. בלולאות בכלל, ובפרט בלולאת while, צריך להזהר לא להכנס לתוך לולאות אין סופיות, אשר יכולה לתקוע את הדפדפן שלכם.

בואו נדפיס את כל המספרים מ 1 עד 100 כמו שעשינו במאמר הקודם:

בואו נתרגם את זה לעברית, איתחלנו את המשתנה currentNumber ל 1, לאחר מכן כתבנו את לולאת while עם תנאי עצירה האומר "כל עוד currentNumber קטן או שווה ל 100", בהתחלה currentNumber שווה ל 1 לכן זה יתבצע ( 1 קטן מ 100), יודפס לנו הפלט ומיד לאחר מכן נגדיל את currentNumber באחד, וכעת currentNumber שווה ל 2, כך זה ימשיך עד ש currentNumber יגיע ל 100, ברגע ש currentNumber שווה ל 100 אנחנו נכנסים לולאה בפעם האחרונה כי currentNumber שווה ל 100, מדפיסים את מה שצריך להדפיס ומקדמים את currentNumber ב 1 וכעת currentNumber שווה ל 101, currentNumber כעת לא קטן או שווה ל 100 (כי הוא שווה ל 101), לכן הלולאה לא תתבצע ונצא ממנה. שימו לב שאם תנאי העצירה שלנו היה "כל עוד currentNumber גדול מ 0", זה היה לולאה אינסופית (למה ?, כי currentNumber תמיד יהיה גדול מ 0).

תחביר לולאת do while

 

לולאת do while דומה מאוד ללולאת while אך ההבדל הוא שקודם כל מתבצע הקוד (do) ואז מגיע התנאי של "כל עוד" (while) לעומת while רגיל שמתבצע התנאי ולאחר מכן הקוד. כמעט ולא תשתמשו בלולאה הזאת, תוכלו לקרוא עליה עוד בדוקמנטציה של PHP.

הלולאה הזאת תרוץ פעם אחת, קודם כל נאתחל את i ב 1, לאחר מכן יתבצע הקטע do שמדפיס את הערך של i ולאחר מכן כדי להמשיך ולבצע את הקטע do בפעם נוספת, התנאי שב while צריך להחזיר אמת, התנאי הוא האם i גדול מ 1, i לא גדול מאחד, הוא שווה לאחד לכן התנאי לא מתקיים ונצא מהלולאה.

כעת שהגעתם לסוף ואתם בטוחים שאתם יודעים את החומר (אם לא, כדאי לחזור שוב), תוכלו להמשיך וללמוד על לולאת Foreach בשפת PHP.

 

לולאת For בשפת PHP

נגיד והיינו רוצים להדפיס עכשיו את כל המספרים מ 1 עד 100, איך היינו עושים את זה ?.

האם היינו כותבים 100 פעם את פקודת ה – echo שלמדנו עליה במאמר העוסק בצעדים ראשונים בשפת PHP ?, אז לא, כאן נכנסת לתמונה אופציה חדשה והיא נקראת לולאה. לולאה מאפשרת לנו לבצע קטע קוד מסויים שנקבע מספר פעמים שגם כן נקבע, במאמר זה נעסוק בלולאת For בשפת PHP שניתן לקרוא עליה גם בדוקומנטציה של PHP.

מבנה ותחביר הלולאה

אני מאמין שהתחביר לא מובן, וזה בסדר, אתם לא היחידים. כעת נראה דוגמא לשימוש שמדפיסה את המספרים מ 1 עד 100 ומיד לאחר הדוגמא נסביר מה קרה:

אז ככה, בהתחלה אתחלנו את המשתנה currentNumber ל 1, לאחר מכן הגדרנו תנאי עצירה ללולאה ואמרנו "תרוץ עד ש currentNumber קטן או שווה ל 100", לאחר מכן קידמנו את המשתנה באחד לסיבוב הבא. בגוף הלולאה כתבנו מה יקרה בכל סיבוב (איטרציה), למעשה בדוגמא למעלה פשוט הדפסנו את הערך של currentNumber והוספנו לו רווח בסוף בשביל המספר הבא (שלא יהיה מחובר).

בהרחבה לאלה שקצת מתקשים:

אתחול המשתנה:

תנאי העצירה של הלולאה:

קידום המשתנה לאיטרציה (לסיבוב) הבא:

  • יש לשים לב שהפרדנו כל תנאי בנקודה פסיק (;).

נשים לב שנוכל לאתחל את המשתנה לכל ערך, לתת לו כל תנאי עצירה לוגי (בלבד – זה תנאי) ולקדם אותו בכמה שנרצה, אם היינו רוצים להדפיס את כל המספרים הזוגיים מ 1 עד 100, היינו מאתחלים את currentNumber ל 2 (כי 1 הוא לא זוגי, והספרה הראשונה הזוגית החל מ 1 היא 2), היינו רוצים להדפיס עד 100 לכן תנאי העצירה היה נשאר זהה וכמובן היינו רוצים לקדם ב 2 כל פעם, לכן קידום המשתנה היה ב 2:

 

לולאת For מקוננת

לולאה מקוננת היא פשוט לולאה שיש בתוכה עוד לולאה, כלומר שבגוף הלולאה הראשונה יש עוד לולאה, אם לא הבנתם איך לולאת For רגילה עובדת, הלולאה המקוננת תיהיה קשה להבנה לכן אמליץ להבין איך לולאת For עובדת ולאחר מכן להמשיך.

אז הדפסנו את המספרים מ 1 עד 100 … ו ?, אני רוצה את לוח הכפל!. מה ? איך ? עכשיו הכל יהיה מובן.

על מנת להדפיס את לוח הכפל, נצטרך לולאה מקוננת, הלולאה החיצונית תדפיס לנו את השורות והלולאה הפנימית תדפיס לנו את העמודות. מיד נראה קטע קוד ולאחריו יבוא הסבר כמו תמיד:

אוקי, אז קודם כל יש לנו לולאת For ראשונה שמאתחלת את המשתנה row מ 1 ועד 10 וכל פעם מגדילה אותו באחד, בתוכה יש עוד לולאת For שמאתחלת את המשתנה col מ 1 ועד 10 וכל פעם מגדילה גם אותו באחד. בכל סיבוב של הלולאה החיצונים (זאת שאיתחלה את המשתנה row) תרוץ הלולאה הפנימית (של המשתנה col) מהתחלה ועד הסוף. כלומר, עבור row = 1 יתרחש col = 1 … 10. וכשהפנימית מסתיימת אנחנו יורדים שורה באמצעות תג html. וכן הלאה ממשיכים עבור row = 2 עד 10. בכל פעם מודפס לנו מכפלת המשתנים וכך בעצם נוצר לנו לוח הכל. מוזמנים לנסות ולהריץ את זה 🙂

חשוב להבין שהמאמר הזה הוא בין אבני היסוד של כל שפת תכנות שקיימת, לאחר שאתם בטוחים שהבנתם איך הלולאה פועלת תוכלו להמשיך הלאה ללימוד לולאת While בשפת PHP 🙂

 

משפט ה Switch בשפת PHP

משפט ה Switch מזכיר מאוד את ה if כפי שהכרנו במאמר הקודם במשפט תנאי (if) בשפת PHP, אפשר להגיד שזה המחליף שלו כאשר נרצה להשתמש במקרי בדיקה מרובים, במקום לכתוב המון if .. elseif.. elseif .. else פשוט נכתוב משפט Switch, שהוא קצר, מובן וקליל. יש כאלה שלא יתחברו, כל אחד ואיך שנוח לו :).

תחביר ה Switch

תחילה אנו כותבים את המילה השמורה switch שאומרת כרגע אנחנו משתמשים במשפט הזה, לאחר מכן בסוגריים אנחנו כותבים את התנאי שלנו, switch מבוסס על השוואה, אז זה לא באמת תנאי, אלא משתנה כלשהו שנשווה אותו לכל אחד מה – caseים שלנו, במידה והמשתנה ב condition שווה למשתנה שב firstCase אז הקטע קוד שנמצא בו יתבצע, אם הוא לא שווה לאף אחד מה caseים, הקטע שב default יתבצע. זה קצת לא יושב טוב, מיד לאחר הדוגמא הכל יסתדר:

 כפי שאתם רואים אנו בדקנו האם $number שווה ל 10, ומצאנו כי אכן במקרה השני הוא שווה ל 10 וביצענו את הקוד שבא מיד לאחר מכן שמדפיס לנו – The value is 10. אך אלה שבאמת הריצו את הקוד ראו שלא הודפס רק The value is 10 אלא מה שהודפס בפועל זה:

למה ?, מכיוון שלאחר שהcase השני התבצע, אז גם כל השאר שאחריו כולל ה default, אנחנו אמורים למנוע את זה, וכדי באמת למנוע את זה עלינו להשתמש בפקודה חדשה ששמה break, דוגמא תקינה:

עכשיו יודפס לנו בדיוק מה שרצינו – The value is 10. הבדיקה היא זהה ומרחשת באותה הדרך השינוי היחידי הוא כאשר ניכנס ל case מסויים, בתום ביצוע הקוד שנמצא בו, נפסיק את הריצה ונצא מ switch – הרי השגנו את מה שאנחנו רוצים. למה לא שמנו break ב default ?, בגלל שה default מתרחש בסוף (תמיד!) ואין אחריו עוד caseים, ככה שאין מה לבצע אחריו ו PHP תצא לבד מה switch :), אני מניח ששמתם לב שלא השתמשנו בסוגריים מסולסלים בין מקרה למקרה (case ל case) זה כי לא חייב לעומת שאר הפקודות שחובה.

אם הבנתם לעומק את השימוש ב switch ואתם חושבים שאתם יכולים להמשיך הלאה, נעבור למאמר שנלמד בו את לולאת For בשפת PHP :).

משפטי תנאי (if) בשפת PHP

עכשיו נלמד איך באמת אפשר להתחיל לתכנת, במאמר זה נלמד את הפקודה הבסיסית ביותר בשפת PHP, פקודת התנאי – if. פקודת התנאי בודקת מקרים ותנאים מסויימים ומחזירה אמת (true) או שקר (false) לאותו המקרה. באמצעות הפקודה הזאת נבנה לעצמנו תנאים לוגיים ונאפשר לתוכנית "לחשוב לבד". לדוגמא, נבקש מהתוכנית שלנו להראות לנו את הציונים הטובים ביותר מתוך מערך של ציונים (זוכרים מה זה מערך ?, למדנו את זה במערכים בשפת PHP), או שעבור ציון נתון, נרצה להציג מחרוזת בהתאם (אני מאמין שאתם זוכרים מה זה מחרוזות כמו שלמדנו במאמר על מחרוזות בשפת PHP). במשך הזמן והנסיון שתרכשו בתכנות, תבינו עד כמה פקודת התנאי היא אחת משורשי התכנות.

נתחיל מהסבר על תחביר משפט התנאי – if:

במקום ה – condition נכתוב ביטוי בוליאני כלשהו באמצעות סוגי אופרטורים בשפת PHP שלמדנו במאמר הקודם, במידה והקטע הבוליאני (ערך בוליאני הוא ערך שהתוצאה שלו תיהיה או true או false) מחזיר לנו אמת, נכתוב את מה שנרצה שיקרה בקטע ה True, אחרת אם יוחזר לנו שקר, נכתוב את מה שנרצה בקטע ה False. נראה דוגמא מורחבת ונסביר אותה:

ראשית הגדרנו 2 משתנים מספריים, אחד בעל הערך 10 והשני 100. לאחר מכן כתבנו את פקודה ה if שבתוך הסוגריים בא לנו הקטע הבוליאני, מה שהשורה אומרת – האם 100 קטן מ 10 ?, במידה וכן (וחזר לנו true) הקוד שיתבצע הוא הקוד שבא מיד לאחר ה if, אחרת, במידה ו 100 לא קטן מ 10, יתבצע לנו קטע הקוד שבא מיד לאחר ה else, קטעי הקוד הבאים לאחר ה else הם קטעי הקוד שלא עונים על התנאי הבוליאני שכתוב בפקודת ה if. בדוגמא זאת, הביטוי הבוליאני ב if החזיר שקר, לכן מה שהתבצע הוא הקוד שבא אחרי ה else ומה שהודפס לנו: The bigger number is 100.

בואו נראה עוד דוגמא שבודקת לנו האם הציון שלנו בין 60 ל – 100 ומחזירה לנו מחרוזת בהתאם:

תעברו על הקוד ותנסו לחשוב מה יהיה הפלט על המסך, התוצאה כתובה בלבן ממש כאן מתחת.

הציון שלך נמוך מ 60, לא נורא, תמיד יש מועד נוסף 🙂

אז מה עשינו כאן ?, בהתחלה הגדרנו משתנה result ואיתחלנו אותו, לאחר מכן הגדרנו עוד משתנה studentGrade שהערך שלו הוא הציון של סטודנט כלשהו. לאחר מכן התחלנו לכתוב את משפט התנאי שלנו, אם נתרגם לעברית פשוטה נקבל: אם studentGrade גדול או שווה ל 60 וגם (&&) studentGrade קטן או שווה ל 100 אז תחזיר אמת ותבצע את הקטע שבא מיד אחרי ה if, אחרת (else), אם לא, תבצע את הקטע שבא מיד לאחר ה else.

משפט תנאי if מקונן (מורחב)

משפט תנאי מקונן הוא משפט if שיש בתוכו עוד if וכך הלאה או שימוש מרובה ב elseif, כמו שיש if (אם) ו else (אחרת) יש גם elseif (אחרת, אם) כלומר קטע שיתרחש עם הקטע מעליו לא מתרחש והקטע הלוגי שבוא החזיר אמת, כלומר else בתוספת של תנאי, דוגמא:

בדוגמא למעלה, תנאי ה if הראשון לא מתקיים (מחזיר false) לכן עוברים לתנאי הבא, elseif שמחזיר לנו אמת ולכן הוא מתבצע.

חשוב מאוד להבין את המאמר הזה, במידה ולא הבנתם אמליץ לכם לקרוא אותו שוב ושוב עד להבנה מלאה כי המאמר הזה הוא הבסיס להכל. אם בכל זאת אתם מתעקשים להמשיך ובטוחים שהבנתם הכל ניתן לעבור וללמוד את משפט ה Switch בשפת PHP.

סוגי אופרטורים בשפת PHP

אופרטור הוא סימן פעולה כלשהו על אופרנד (הנתון או המשתנה שלנו).
האופרטור שלנו הוא תו או מילה שלמה כגון אופרטור ההשמה (=) שראינו כבר במאמרים הקודמים שתפקידנו להציב ערך כלשהו לתוך משתנה, לעומת זאת אופרטור מילה יכול להיות or או and המהווים כאופרטורים לוגיים לבדיקת נכונות קטע לוגי בין אופרנדים (אין מה להבהל, הכל יוסבר בהמשך).

אופרטורי השמה

ב PHP ניתן לבצע השמה באמצעות האופרטור כמו שהכרנו וראינו בכל שאר הדוגמאות עד עכשיו:

בנוסף ניתן לבצע השמה של ערך של משתנה כלשהו למשתנה אחר:

ניתן לקצר את הקוד בצורה הבאה:

אופרטורים מתמטיים

כמו שזה נשמע, וכמו שכל אחד מאיתנו מכיר – אופרטורים פשוטים כגון חיבור (+), חיסור (-), כפל (*) וחילוק (/) ופעולת מודולו (%) שתפקידה להחזיר לנו את שארית החלוקה (מוגדרת על מספרים שלמים, עשר מודולו שלוש יחזיר אחד בגלל ששלוש נכנס שלוש פעמים בעשר ונשאר אחד שארית), דוגמא שתסדר קצת את הראש:

קיצור ושילוב בין אופרטורי השמה ואופרטורים מתמטיים

ניתן לשלב בין שני סוגי האופרטורים שנלמדו מעלה בצורה הבאה:

PHP מאפשרת לנו לקצר את הקוד ובמידה ונרצה להוסיף, להכפיל, לחסר, לחלק או כל פעולה מתמטית אחרת, ניתן לקצר את זה כמו בדוגמא למעלה. נראה עוד כמה קיצורים:

בנוסף קיים גם אופרטור השירשור (נקודה – .) כמו שראינו במאמר על מחרוזות בשפת PHP.

בנוסף ניתן גם לקדם משתנים באחד או לחסר ממשתנה אחד:

ניתן לכתוב גם ככה:

עכשיו נסביר למה מה שמודפס לא נראה לנו הגיוני, לא נשכח שב PHP הכל מתנהל משמאל לימין, קודם מתרחשת פקודת echo שמדפיסה את הערך של a$ לאחר שהערך הודפס הפעולה — מתבצעת ומחסירה 1 מ a$, הודפס לנו עשר ולאחר ההדפסה הערך השתנה ל 9. אותו דבר בשורה השניה אנחנו מדפיסים את הערך החדש של a$ שהוא 9 ואז מוסיפים 1 ל a$ ובשורה האחרונה שאנחנו מדפיסים את a$ אנחנו מקבלים את הערך החדש שלו, שהוא עשר.

מה היינו עושים אם היינו רוצים בכל זאת להדפיס את הערך החדש ? זאת אומרת, להוסיף 1 ל a$ ואז להדפיס ?, היינו עושים ככה:

אופרטורים לוגיים

האופרטור == מאפשר לנו להשוות בין ערכי שני משתנים, אם הערכים שווים יוחזר אמת (true), אם הם לא שווים יוחזר שקר (false):

PHP4 הוסיפה לנו אופרטור השוואה חדש והוא ===. האופרטור  הזה מחזיר true אם המשתנים בעלי אותו ערך ואותו הסוג, אחרת הוא מחזיר false.

האופרטור =! יחזיר לנו אמת (true) אם ערכי המשתנים לא זהים (סימן הקריאה מהווה שלילה) ומחזיר שקר (false) אם ערכי המשתנים שווים:

PHP4 הוסיפה לנו את האופרטור ==! שמחזיר אמת אם ערכי המשתנים והסוג שלהם שונים, אחרת אם ערכי המשתנים זהים והם מאותו סוג הוא יחזיר שקר.

האופרטור < מחזיר אמת (true) אם הערך של המשתנה השמאלי לאופרטור גדול מהערך של המשתנה הימני לו, אחרת הוא מחזיר שקר (false):

 

האופרטור =< יחזיר לנו אמת (true) אם הערך של המשתנה השמאלי לו גדול או שווה לערך של המשתנה הימני לו, אחרת הוא מחזיר שקר (false).
האופרטור > מחזיר אמת (true) אם הערך של המשתנה השמאלי לו קטן מהערך של המשתנה הימני לו, אחרת הוא מחזיר שקר (false):

 

האופרטור => יחזיר לנו אמת (true) אם הערך של המשתנה השמאלי לו קטן או שווה לערך של המשתנה הימני לו, אחרת הוא יחזיר לנו שקר (false).
האופרטור and מחזיר אמת (true) רק אם ערכי שני הפרמטרים מתקיימים, כלומר true, אחרת הוא מחזיר false:

במקום לכתוב and ניתן לכתוב &&, לדוגמה – a && $b$

האופרטור or מחזיר אמת (true) אם הערך של לפחות אחד משני הפרמטרים הוא אמת (true) כלומר לפחות אחד מהם מתקיים, אחרת הוא מחזיר false:

במקום לכתוב or ניתן לכתוב ||, לדוגמה – a || $b$

האופרטור ! מחזיר אמת (true) אם ערך הפרמטר הוא false, ומחזיר false אם ערך הפרמטר הוא true, בעיקרון תפקיד האופרטור הוא לשלילה:

האופרטור xor מחזיר אמת (true) אם הערך של אחד משני הפרמטרים הוא true (אך לא שניהם, בניגוד ל or), אחרת הוא מחזיר שקר (false):

כעת שאנחנו שולטים בסוגי האופרטורים, נוכל להמשיך הלאה וללמוד משפטי תנאי (if) בשפת PHP.

שעות ותאריכים בשפת PHP

חשוב לדעת שהזמן ב-PHP לקוח מזמן UNIX. כל פונקציות המתבססות ועובדות על זמן רצות ועובדות על השניות שעברו מהתאריך 1/1/1970, ביום בו קמה מערכת ההפעלה UNIX. העבודה עצמה מבוססת על TimeStamp – חותמת זמן שמוגדרת בשניות.
הפונקציה הבסיסית ביותר היא ()time. הפונקציה הזו מחזירה מספר ארוך שהוא בעצם מספר השניות שעברו מאז התאריך 1.1.1970 עד לרגע הרצת הפונקציה. נראה קטע קוד:

מה שעשינו בקטע קוד הנ"ל הוא פשוט להדפיס את הערך המוחזר מהפונקציה ()time שהוא למעשה 1463148747, אם אתם תנסו להריץ את קטע הקוד הזה מן הסתם שיוצג לכם מספר גדול יותר כיוון שהרצתם את הפונקציה מאוחר יותר. באמצעות המספר הארוך נוכל להציג את התאריך המדוייק באמצעות הפונקציה ()date שמקבלת 2 ארגומנטים, הראשון (משמאל לימין) הוא התבנית שבה תרצו להציג את התאריך והשני הוא מספר השניות שאתם רוצים להמיר לתאריך – מה שפונקציית ()time מייחצנת – הארגומנט השני לא חובה ובמידה ולא תכניסו אותו PHP תכניס אותו לבד :), דוגמא:

כפי שאתם שמים לב, התבנית מורכבת מאותיות, הסבר מלא על האותיות והאופציות האפשריות נמצאות בדוקומנטציה של PHP תחת הפונקציה date. אין מה להבהל, אין צורך לדעת את כל הטבלה בעל-פה, מספיק לזכור שזה קיים :).

בדיוק כמו שעשינו המרה מחותמת זמן (השניות) לתבנית של תאריך, ניתן לעשות ההפך, להפוך תבנית של תאריך לחותמת זמן, אם יש לנו תאריך לידה של אדם מסויים, לדוגמא 22.2.1985 ונרצה להמיר אותו לחותמת זמן, נעשה את זה באמצעות הפונקציה ()mktime שמקבלת 6 ארגומנטים בסדר הבא: שעות, דקות, שניות, חודש, יום ושנה. דוגמא:

כעת יצרנו חותמת זמן לתאריך הלידה של אותו האדם, חותמת הזמן יכולה לשמש אותנו להמון דברים שנרצה לעשות בעתיד.

כעת לאחר שהבנו איך לעבוד ולהתנהל מול שעות ותאריכים בשפת PHP, נוכל לעבור הלאה וללמוד על סוגי אופרטורים בשפת PHP.

מחרוזות בשפת PHP

בטח שמתם לב שבמאמרים הקודמים הצבנו למשתנים משפטים, המשפטים האלה נקראים מחרוזות. מחרוזת היא מערך \ אוסף של תווים בודדים שמרכיבים ביחד מחרוזת אחת שלמה.

הגדרת המחרוזת היא בדיוק כמו שראינו בדוגמאות הקודמות במאמרים הקודמים:

ניתן להשתמש גם בגרשיים (') במקום מרכאות.

תווים מיוחדים במחרוזות

בנוסף לתוכן של המחרוזת, ניתן להוסיף תווים מיוחדים שמאפשרים לנו מספר דברים:

  • ירידת שורה -> n\
  • 4 רווחים או טאב -> t\
  • שילוב מרכאות במחרוזת (לא סגירת המחרוזת) -> "\

לתווים נוספים ניתן להיכנס לדוקומנטציה של PHP תחת Escaped characters שבנושא String.

נראה דוגמא:

הפלט יהיה –

שילוב פרמטרים במחרוזות

שפת PHP מאפשרת לנו להכניס ולשלב פרמטרים בתוך מחרוזות כאשר המחרוזת מוגדרת באמצעות מרכאות, לדוגמא:

 

ניתן גם להכניס ערך של משתנה כלשהו לתוך המחרוזת על ידי סוגריים מסולסלים:

 

שרשור בין מחרוזות

שפת PHP מאפשרת לנו גם לשרשר בין מחרוזות על ידי האופרטור =. כמו בדוגמא:

 

נוכל להשתמש גם בנקודה (.) על מנת לשרשר מחרוזות וערכים שלמים למחרוזת קיימת בעת יצירתה כמו שראינו במאמרים הקודמים:

 

כעת לאחר שהבנו גם איך לעבוד עם מחרוזות, ניתן לעבור לשלב הבא וללמוד שעות ותאריכים בשפת PHP :).